פרויקט לאומי

"ישנו צורך בשקידה מיוחדת, מתמדת ובלתי נלאית, לטיפול בו ולקידום הפתרונות. יש מקום לבדיקה נוספת ומתמדת שמא ניתן לקצר את לוחות הזמנים…."

(מתוך החלטת בג"צ בעניין ההגנה על ים המלח, נובמבר 2006)


בראשית שנות ה-60' של המאה הקודמת החלה פעילות תעשייתית ענפה באזור האגן הדרומי של ים המלח. במסגרת פעילות זו, הוקמו באזור בריכות אידוי מלאכותיות, המשמשות עד היום את מפעלי ים המלח, בהתאם לזיכיון.

עקב שקיעת המלח בקרקעית ובשל הצורך התפעולי של גובה מים קבוע מעל המלח ששקע, מפלס המאגר (בריכה מס' 5) מוגבה מדי שנה בכ-20 ס"מ.
עליית המפלס מאתגרת את התנופה ואת מארג החיים הייחודי שנבנה באזור, ועל כן נדרשה המדינה להציג פתרונות מעשיים לטיפול יסודי בתופעה. 
השלכות והשפעות שליליות כתוצאה מעליית מפלס הבריכה:
• סיכון לפריצת הסוללה ולהצפת בתי המלון;
• עליית מפלס מי התהום, המהווה סיכון לעמידות היסודות והתשתיות התת-קרקעיים;
• שינוי במשטר זרימת הנחלים והנגר העילי;
• הצפת כביש 90;
• שיבוש התפקוד במתחם התיירות ובתי המלון;
• מפגע נופי-חזותי. 
 
המטרה:  לתכנן ולבצע פעולות, שיהוו פתרונות קצרי טווח וארוכי טווח מפני עליית מפלס המים בחוף המערבי של בריכה מס' 5.

"ישנו צורך בשקידה מיוחדת, מתמדת ובלתי נלאית, לטיפול בו ולקידום הפתרונות. יש מקום לבדיקה נוספת ומתמדת שמא ניתן לקצר את לוחות הזמנים…."

(מתוך החלטת בג"צ בעניין ההגנה על ים המלח, נובמבר 2006)


בראשית שנות ה-60' של המאה הקודמת החלה פעילות תעשייתית ענפה באזור האגן הדרומי של ים המלח. במסגרת פעילות זו, הוקמו באזור בריכות אידוי מלאכותיות, המשמשות עד היום את מפעלי ים המלח, בהתאם לזיכיון.

עקב שקיעת המלח בקרקעית ובשל הצורך התפעולי של גובה מים קבוע מעל המלח ששקע, מפלס המאגר (בריכה מס' 5) מוגבה מדי שנה בכ-20 ס"מ.

עליית המפלס מאתגרת את התנופה ואת מארג החיים הייחודי שנבנה באזור, ועל כן נדרשה המדינה להציג פתרונות מעשיים לטיפול יסודי בתופעה. 

השלכות והשפעות שליליות כתוצאה מעליית מפלס הבריכה:

• סיכון לפריצת הסוללה ולהצפת בתי המלון;

• עליית מפלס מי התהום, המהווה סיכון לעמידות היסודות והתשתיות התת-קרקעיים;

• שינוי במשטר זרימת הנחלים והנגר העילי;

• הצפת כביש 90;

• שיבוש התפקוד במתחם התיירות ובתי המלון;

• מפגע נופי-חזותי. 

 

המטרה:  לתכנן ולבצע פעולות, שיהוו פתרונות קצרי טווח וארוכי טווח מפני עליית מפלס המים בחוף המערבי של בריכה מס' 5.

פתרונות זמניים

החל מאמצע שנות ה-90' של המאה הקודמת מיושמים בשטח פתרונות הגנה חלקיים וזמניים, הכוללים, בין היתר, הגבהת מקטעי חוף בחזית המלונות, שאיבת מי תהום וכן החדרת שיגומי מתכת היקפיים להגנה על יסודות המבנים ועל התשתיות הקיימים בשטחים. 

משנת 2008, "החברה הממשלתית להגנות ים המלח" פועלת כזרוע ביצועית של משרד התיירות, ומטרתה לנהל ולרכז את הטיפול בבעיות הנלוות לעליית המפלס באמצעות תכנון פעולות קצרות וארוכות טווח וביצוען, לשם הבטחת המשך הפעילות התיירותית והתעשייתית במרחב ועתיד ההתיישבות בו.

 

פתרון ארוך טווח

לאחר שבחנה מספר רב של חלופות לפתרון ארוך טווח, התמקדה החברה והציגה שלוש חלופות מתוכן: לגונה, קציר מלא וחלופת הפיתוח התיירותי, כאשר הנחת יסוד היא מניעה או מזעור הפגיעה ביכולת התפקודית של בתי המלון, של מתחם התיירות ושל הפעילות התעשייתית בזמן ביצוע ההגנות הדחופות וארוכות הטווח. 

בבחינת החלופות הושם דגש על ארבעה נתיבים קריטיים: הנדסה, כלכלה, סביבה וזמן.

במסגרת החיפוש אחר הפתרון, נלקחו בחשבון כל המרכיבים ההנדסיים המאפיינים את האזור, לרבות מיקומו בתא שטח, המאופיין בפעילות סייסמית טקטונית ובחוסר יציבות קרקעית. 

ייחודו של האזור כמשאב טבע ותיירות נדיר דורשת הקפדה יתרה בנוגע להיבטים הסביבתיים-נופיים, וכן נלקחה בחשבון המורכבות הכלכלית של הפרויקט והשלכותיה על המשק הלאומי. 

החברה גיבשה המלצה מבוססת לכל אחת משלוש החלופות כתנאי מקדים למקבלי ההחלטות בבואם להחליט על המשך קידום החלופה או החלופות לשלבי התכנון והביצוע. 

הבדיקות בוצעו בתהליך שיטתי ויסודי בתחומי ההנדסה, הכלכלה, הסביבה וניהול הסיכונים. לבדיקות נלוו סיורי שטח, ימי עיון ופגישות עבודה עם מקבלי החלטות, עם גורמי תכנון, עם גורמים סביבתיים ועם נציגי המגזר התיירותי, המלונאי, התעשייתי וההתיישבותי.