תנופת הפיתוח והאחריות על תשתיות חיוניות ועל משאבי טבע בקנה מידה לאומי מחייבת את הגורמים הממשלתיים להתנהל באופן מושכל ואחראי בפרויקטים שאותם הם מקדמים.
החלטה מס' 246 הגדירה את מדיניותה של ממשלת ישראל בכל הנוגע לפיתוח בר-קיימא.
רשות החברות הממשלתיות נדרשה לעניין ועדכנה את מדיניותה בנושא בחוזר מיוחד (29.6.09).
בהתאם, גיבשה "החברה להגנות ים המלח" את מדיניותה לפיתוח בר-קיימא, שמטרותיה הן יצירת שיפור מתמיד ורב ממדי בהתנהלות החברה, צמצום ההשפעות הסביבתיות השליליות הנלוות לפעילויותיה וחיזוק השפעתה החיובית על הסביבה שבה היא פועלת.
המדיניות שגובשה בחל"י עוסקת בשני מישורים:
1. פעילות החברה וגישתה לפרויקטים שהיא מנהלת.
2. פעילות החברה וגישתה לניהול הפנים ארגוני.
עקרונות
- חל"י תשלב שיקולים סביבתיים כחלק בלתי נפרד מתהליך קבלת ההחלטות בארגון ואופן התנהלותה השוטף כמתחייב על-פי דין ובאופן התנדבותי, ובלבד שתצומצם במידת האפשר טביעת הרגל הסביבתית הנלווית לפעילויותיה.
- חל"י תשאף לצמצום פגיעה בערכי טבע, נוף וסביבה תוך שימוש מושכל במשאבי הטבע, חיפוש מתמיד אחר חלופות המאופיינות בצמצום הפגיעה בערכים הנ"ל ככל האפשר ושילוב שיקולים נופיים וסביבתיים במסגרת התכנון והביצוע בפרויקטים המקודמים על-ידה.
- חל"י תשאף להטמיע ערכי סביבה בתרבות הארגונית, תוך אימוץ אמות מידה סביבתיות מתקדמות ופעילות להגברת המודעות והמחויבות הסביבתית בקרב עובדיה וגורמי החוץ הפועלים מטעמה.
- חל"י תשאף לקידום השקיפות הציבורית, שיתוף הקהילה המקומית ופעילות משותפת עם הרשויות והגורמים הסביבתיים הרלוונטיים.
- חל"י תפעל לקידום הבנה טובה יותר של הבעיות הצפויות ולצמצומן עד למינימום ההכרחי.
יישום
בבואנו לקדם את יישום עקרונות המדיניות כמפורט לעיל, עלינו למפות את קווי הפעילות הבאים בשירות העקרונות הנ"ל – תחילה את קווי הפעילות הקיימים ולאחר מכן את קווי הפעילות העתידיים, זאת בשני מישורי הפעילות שצוינו לעיל (ניהול פרויקטים, ניהול פנים ארגוני).
קווי פעולה במסגרת ניהול פרויקטלי שוטף
- הפחתת הזיהום במקור (הפחתה במקור, שימוש חוזר, מחזור ועוד);
- ניהול משקי האנרגיה, המים והפסולת של אתרי ההלנה (בתי המלון) וההסעדה במתחם;
- הרחקת פעילויות יוצרות מפגעים ומטרדים סביבתיים מאזורים רגישים, בעיקר מאזורי ההלנה, וריכוזן ככל האפשר;
- הקפדה על בנייה לפי כללי הבנייה הירוקה, לרבות: שימוש בחומרי בנייה ידידותיים לסביבה, בנייה חוסכת אנרגיה, שיפור הנוחות האקלימית, שימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים, חיסכון במים ובנייה משמרת מים, שימוש חוזר ומחזור פסולת;
- הכשרת מסלולים נפרדים להולכי רגל ולרוכבי אופניים;
- מניעת מטרדי רעש באתרי הלנה על-ידי מניעת הפניה של שימושי קרקע רועשים לכיוונם, יצירת חיץ פיסי בין אתרי ההלנה למקורות הרעש והטלת מגבלות על שעות הפעילות;
- בהיבט הנופי – מתן דגש על השתלבות הפיתוח התיירותי החדש בטבע ובנוף, תוך שמירת המרקם האקולוגי-נופי, אופיו המדברי של האזור וסביבתו הטבעית. כל אלה, תוך צמצום, ככל האפשר, של עבודות העפר והתאמת התשתיות והבינוי לטופוגרפיה. החברה תשאף לאיחוד תשתיות במידת האפשר, להחזרת פני השטח, ככל האפשר, למצבם הקודם עם תום הפיתוח ולשימוש באלמנטים ובגימור התואמים את פני השטח.
פרויקט פיתוח מתחם התיירות
חל"י הכינה, באמצעות צוות תכנון רב-תחומי גדול, תוכנית חדשה למתחם התיירות, המשלבת את שני חלקי המתחם הקיימים (עין בוקק וחמי זוהר) עם חלק חדש של המתחם, המצוי ביניהם. בין היתר, שולבו בצוות מגוון יועצים בתחומי הסביבה והבנייה הירוקה. תוכנית זו, המצויה בשלבי אישור מתקדמים, מהווה דוגמה ליישום עקרונות פיתוח בר-קיימא במרחב ייחודי זה:
- שילוב מרבי ומיטבי בין הקיים והחדש, עם אוריינטציה לים ולמצוק;
- התאמה מרבית לטופוגרפיה, תוך פריסת הבינוי החדש על המדרון ומניעת הסתרה;
- פיתוח טיילת ציבורית רציפה לכל אורך החוף, המשלבת נסיעה באופניים ובשאטל תיירותי, אשר יביאו לצמצום השימוש ברכב פרטי ולהגבלת חלקים גדולים מהמתחם להולכי רגל בלבד;
- איסור בינוי והשפעות סביבתיות על השטחים הרגישים המצויים ממערב לכביש 90 (מצוק ההעתקים ומרגלותיו);
- שמירה על ערכי הטבע הייחודיים במתחם ושמירה על אזורי חיץ לשם הגנה עליהם – נחל רום, נחל זוהר ועצים לשימור;
- עידוד התכנון האקלימי הן בבנייה הן בשטחי החוץ, עם דגש על הצללה מרבית בתנאי האקלים הייחודיים;
- מגוון רחב של הוראות לבנייה ירוקה במרחב הציבורי ובמגרשים המיועדים לבנייה – לרבות תמריצים בזכויות בנייה ובתוספת חדרי מלון למלונות שיאמצו הוראות בנייה ירוקה מעבר לנדרש;
- איחוד תשתיות, ככל האפשר ובמידת האפשר, ללא פגיעה בערכי טבע ונוף, ותוך התחשבות בשיקולי בטיחות. העדפה להנחת תשתיות תת-קרקעיות בשטחים מופרים ולאורך דרכים;
- הקמת אטרקציות תיירותיות ומתחמי בילוי, אתרים ומסלולים נוספים בעלי השפעה מזערית על הסביבה, שיקלו את הלחץ, ככל האפשר, מאתרים טבעיים עמוסים במבקרים;
- ניצול המרחב התת-קרקעי למגוון רחב של שימושים, לרבות הטמנת תשתיות, חנייה ושימושים לוגיסטיים.
הנגשת החופים
"נגישות הינה אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או מופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתוכנית ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי."
[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998]
"החברה הממשלתית להגנות ים המלח" מצויה בעיצומו של פרויקט פיתוח האגן הדרומי ובעיצובו מחדש של אזור ים המלח ומרקם החיים בו.
פיתוח האזור ושדרוגו כולל את פרויקט הנגשת חופי ים המלח לבעלי מוגבלויות, וזאת על-פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר ובהיקף שטרם בוצע בארץ.
רצועת החוף העשירה שהוקמה על-ידי החברה מונגשת באופן מלא, החל מאזור החנייה ועד קו המים, המשך בטיילת המרהיבה שהוקמה והשטחים המוצללים, וכלה בחדרי שירותים מותאמים.
במסגרת עבודות התשתית לשיפור הנגישות הורחבו השבילים, נבנו משטחים משופעים ייעודיים, הוצבו ספסלים ורוצפו שטחים רבים. כמו כן, לאורך כל שבילי האתר נסלל "פס מוביל", הנבדל בצבעו ובטקסטורה שלו לטובת נוחותם של כבדי ראייה.
החברה משקיעה את מירב המאמצים והמשאבים על-מנת שכלל הציבור יוכל ליהנות מהחופים ומהמתקנים באזור המתחדש.
קווי פעולה בתחום הניהול הפנים ארגוני
חל"י הכינה, באמצעות צוות תכנון רב-תחומי גדול, תוכנית חדשה למתחם התיירות, המשלבת את שני חלקי המתחם הקיימים (עין בוקק וחמי זוהר) עם חלק חדש של המתחם, המצוי ביניהם. בין היתר, שולבו בצוות מגוון יועצים בתחומי הסביבה והבנייה הירוקה. תוכנית זו, המצויה בשלבי אישור מתקדמים, מהווה דוגמה ליישום עקרונות פיתוח בר-קיימא במרחב ייחודי זה:
- שילוב מרבי ומיטבי בין הקיים והחדש, עם אוריינטציה לים ולמצוק;
- התאמה מרבית לטופוגרפיה, תוך פריסת הבינוי החדש על המדרון ומניעת הסתרה;
- פיתוח טיילת ציבורית רציפה לכל אורך החוף, המשלבת נסיעה באופניים ובשאטל תיירותי, אשר יביאו לצמצום השימוש ברכב פרטי ולהגבלת חלקים גדולים מהמתחם להולכי רגל בלבד;
- איסור בינוי והשפעות סביבתיות על השטחים הרגישים המצויים ממערב לכביש 90 (מצוק ההעתקים ומרגלותיו);
- שמירה על ערכי הטבע הייחודיים במתחם ושמירה על אזורי חיץ לשם הגנה עליהם – נחל רום, נחל זוהר ועצים לשימור;
- עידוד התכנון האקלימי הן בבנייה הן בשטחי החוץ, עם דגש על הצללה מרבית בתנאי האקלים הייחודיים;
- מגוון רחב של הוראות לבנייה ירוקה במרחב הציבורי ובמגרשים המיועדים לבנייה – לרבות תמריצים בזכויות בנייה ובתוספת חדרי מלון למלונות שיאמצו הוראות בנייה ירוקה מעבר לנדרש;
- איחוד תשתיות, ככל האפשר ובמידת האפשר, ללא פגיעה בערכי טבע ונוף, ותוך התחשבות בשיקולי בטיחות. העדפה להנחת תשתיות תת-קרקעיות בשטחים מופרים ולאורך דרכים;
- הקמת אטרקציות תיירותיות ומתחמי בילוי, אתרים ומסלולים נוספים בעלי השפעה מזערית על הסביבה, שיקלו את הלחץ, ככל האפשר, מאתרים טבעיים עמוסים במבקרים;
- ניצול המרחב התת-קרקעי למגוון רחב של שימושים, לרבות הטמנת תשתיות, חנייה ושימושים לוגיסטיים.