| רקע |
ים המלח מחולק לאגן צפוני ואגן דרומי. ביניהם אזור אשר התייבש, המכונה "אזור התווך". האגן הצפוני הינו טבעי ועמוק יחסית ומפלס המים בו יורד מידי שנה בכ- 1.2 מ'. גובהו הנוכחי הינו כ-421- מטר. האגן הדרומי, אשר היה בעבר חלק מים המלח, הינו רדוד מטבעו ומשמש מאז שנת 1952, עת הוקמו מפעלי ים המלח, כבריכות אידוי מלאכותיות המוזנות ממי הים הנשאבים מחלקו הצפוני של ים המלח. מרבית השטח של האגן הדרומי משמש כמאגר תמיסות (המכונה גם בריכה מס' 5), שטחו כ-80 קמ"ר ועומקו הממוצע כ- 2 מ'. מי ים המלח נשאבים באמצעות מערך משאבות דרך תעלה לבריכה 5 שהינה הראשונה בסדרת בריכות האידוי והשיקוע של מי"ה.
עקב שקיעת מלח בקרקעית הבריכה מועלה מפלס המים באופן מבוקר בכ- 20 ס"מ בממוצע בשנה. עומק שכבת המלח ששקע עד כה מוערך בכ- 9 מטר. מפלס התמיסות הנוכחי הינו כ-391- מ' (דהיינו כ- 30 מ' מעל למפלס הים באגן הצפוני).
קרא עוד...
|
לאורך חוף הבריכה נבנו 14 מלונות ובהם כ- 4,000 חדרי מלון. במשך השנים בוצעו פתרונות ביניים שונים אשר כללו הגבהה של סוללת החוף בחזית המלונות, מערכת לשאיבת מי תהום ופעולות הנדסיות נוספות.
ממשלת ישראל החליטה עוד בשנת 2004 לבחון 3 פתרונות אפשריים לטווח הארוך- העתקת המלונות הצמודים לשפת הבריכה למקום אחר; פתרון של קציר מלח (גירוד המלח המצטבר בקרקעית הבריכה וסילוקו מהבריכה); או בניית לגונה (חלוקת הבריכה לשני חלקים, כאשר בחלק הסמוך למלונות ישמר מפלס תמיסות קבוע, באמצעות קציר מלח). חלופת העתקת המלונות נבחנה על ידי משרד התיירות בשנת 2007 וחל"י בוחנת כעת את שני הפתרונות האחרים, באמצעות צוות הנדסי וסביבתי רחב ובמסגרת תכנית סטאטוטורית. פרויקט הגנות חופי ים המלח ותשתיות נלוות, הוכרז על ידי ממשלת ישראל בשנת 2007 כפרויקט תשתית בעל חשיבות לאומית ומקודם באמצעות תת"ל/ 35, במסגרת הועדה לתשתיות לאומיות, על ידי צוות תכנון רחב.
לאחר שנשאבים מי ים המלח מהאגן הצפוני, עוברים תהליך של שיקוע ראשוני ואידוי בבריכה מס. 5. הבריכה מוקפת מצפון (באופן חלקי), מזרח ודרום בסוללות מלאכותיות שנבנו והוגבהו במהלך השנים. בצד המערבי חלק מהגדה הינה הגדה הטבעית של ים המלח וחלקו סוללות שהוגבהו לצורך הגנה על המלונות, או בעת העתקת תשתיות נוספות.
בבריכה סוללות מחלקות המכוונות את זרימת התמיסות שבתוכה, בהתאם לשיקולים תפעוליים של מי"ה. עומק המים האופטימאלי לשם השקעת המלחים בבריכה ויצירת תמיסה המתאימה ביותר להפקת האשלג ויתר המינרלים הינו כ- 2 מ' בממוצע. דהיינו נפח הבריכה כ- 160 מלמ"ק. קצב שקיעת המלחים הינו כ- 20 ס"מ בשנה ולפיכך נפח המלח השוקע בבריכה מידי שנה הינו כ- 16 מלמ"ק. מלח זה מהווה למעשה טפל בתהליך הייצור ולפיכך הולך ונערם בקרקעית הבריכה. בכדי לשמור על נפח תמיסות קבוע בבריכה מעלה מי"ה את מפלס התמיסות בכ- 20 ס"מ בשנה בממוצע. מפלס המים מושפע מהאידוי ונשלט על ידי מפעלי ים המלח, בהתאם למאפייני התמיסה כפועל יוצא מהנדרש לתהליכי הייצור.
התמיסות מועברות לבריכות הייצור הבאות של מפעלי ים המלח המצויות מדרום לבריכה זו. בבריכות אלה, שגודלן קטן יותר, מתבצע תהליך ההפקה התעשייתי, שבסופו מופקים במתחם המפעלים אשלג ומינרלים הנוספים. מרבית התמיסות מוחזרות לאחר התהליך לאגן הצפוני של ים המלח. |
|
 |
חלון חדשות |
|
|
 |
|
|